לעורר את ההשראה > העץ המיוחד /לא ידוע

העץ המיוחד / לא ידוע
לפני הרבה שנים היה מטע של עצי תפוח, מטע גדול וצפוף. חיו בו עצים זקנים ועצים צעירים.
המטע היה בנוי שורות שורות והוזן על ידי צינורות מים אשר סיפקו את אותה כמות המים כל הזמן.
העצים הזקנים ביותר, כאשר הפסיקו להניב פרי בכמות הרצויה, נכרתו ונשרפו,
ועצים צעירים ניטעו שוב ושוב.

הסיפור שלנו יתמקד בעץ אחד צעיר ושמו תפי.
תפי ניטע במטע חדש, בשורה ארוכה וישרה. כמו כל העצים סביבו, קיבל את אותה כמות המים
וטופל באותה הצורה בדיוק. בעונת החורף באו וגזמו אותו, ובאביב קשרו את ענפיו ועיצבו אותם
לצורה המתאימה ביותר להנבת פרי.
תפי לא ידע שום דבר מלבד מה שמסביבו.הוא לא ידע שקיים עוד עולם גדול שמחכה לו
גם בעלי חיים כמעט ולא פגש מכיוון שבכל חודש ריססו אותו ושטפו את עליו בחומרים שונים ומשונים.
אבל תפי היה עץ קצת שונה. הוא אהב לחשוב, והכי אהב לשאול שאלות.
יום אחד הגיעה ציפור קטנה והתיישבה על אחד מענפיו של תפי. הציפור סיפרה לו
על מסעותיה בעולם, על העצים השונים שפגשה בדרך, על ההרים והנהרות,
על החיות והדגים שבים. תפי היה מוקסם ורצה לדעת עוד ועוד.

כל שנה חיכה תפי לשובה של הציפור וכאשר הגיעה, אירח אותה בין ענפיו ועליו ושמר עליה מכל רע.
הציפור בנתה קן והטילה שלוש ביצים נהדרות אשר בקעו מהן שלושה אפרוחים מתוקים.
תפי השתוקק גם הוא לפרוש כנפיים ולעוף... אך הוא לא היה יכול. שורשיו היו כה עמוקים,
ומה יחשבו עליו העצים מסביבו?
תפי נהייה עצוב מאוד, ענפיו אט אט נבלו, עליו הצהיבו והפרי שלו קטן משנה לשנה.
יום אחד שמע תפי שיחה שהתקיימה בין שניים מהחקלאים שגידלו אותו, הם דיברו על תפי
ועל כך שאין בו יותר צורך ושיהיה עדיף לעקור אותו ולנטוע במקומו עץ חדש וצעיר ובריא יותר.
תפי נהייה עוד יותר עצוב ופחדים רבים מילאו את כל עליו וענפיו.

באותו הלילה נשא תפי תפילה לבוראת עולם. הוא ביקש לקבל עוד הזדמנות,
הוא סיפר לבוראת על חלומותיו ותשוקותיו, הוא סיפר על חברתו הציפור ועל רצונו לצאת מהמטע
ולהתנסות במשהו חדש. הבוראת רק הקשיבה לתפי והרגיעה אותו.
הבוראת אמרה לתפי שאם רצונו כה חזק הוא יוכל ליצור לעצמו הרפתקה חדשה ולהגשים את כל חלומותיו.
בבוקר למחרת הגיעה אשה זקנה למטע ובחרה להתיישב מתחת לתפי וליהנות מצילו.
אותה זקנה נהגה לטייל במטעים בזמנה הפנוי ולדבר אל העצים. אנשים רבים חשבו אותה לתימהונית משוגעת.
כאשר ישבה הזקנה מתחת לתפי התעניינה בשלומו. תפי סיפר לה על רגשותיו,
פחדיו ורצונותיו, והזקנה חייכה והקשיבה.
כעבור שבוע הגיע טרקטור גדול ועליו שלושה בחורים, הם החלו לעקור את תפי,
תפי החל לבכות אך מייד נזכר בדבריה של הבוראת  : "כל דבר תוכל ליצור בעולמך", ונרגע.
הבחורים העמיסו את תפי על העגלה והסיעו אותו דרך ארוכה. תפי נדהם כאשר ראה את הזקנה החייכנית.
הבחורים חפרו בור גדול בגינה של הזקנה ונטעו את תפי. הזקנה הביאה לו מים ושתלה פרחים רבים סביבו.
לאט לאט הגיעו לבקרו עוד ועוד חיות, חיפושיות ופרפרים.
ציפורים באו וצייצו לכבודו ילדים באו לשחק בצילו ולאכול מתפוחיו הטעימים.
תפי היה מאושר מאוד ענפיו גדלו וגדלו ואף אחד לא גזם אותם, עליו הצהיבו, נשרו ושוב צמחו.
הוא לא רוסס באף חומר ולא נקשר בשום חוט.
תפי הבין למה התכוונה בוראת עולם והיה מודה לה לילה לילה.

עד היום תפי מאושר וקיים בתוך כל אחד מכם. הוא האינדיבידואל, הוא הרצון והאמונה בבריאה. הוא קיים
וחי ונושם בנו יום יום.
הוא ההזדמנות שלכם לפרוץ את הגבולות שהצבתם לעצמכם, לחיות את התעוזה וההתלהבות בכל רגע בחייכם
כי לעולם לא מאוחר, להעיז ולהגשים את חלומתיכם כי יש עוד עולמות לגלות